לא רואה טוב בלילה? ייתכן שמדובר בבעיה רפואית רצינית

 

בגיל השלישי, תופעה נפוצה שעלולה לפגוע באיכות החיים היא הקושי בראייה בתנאי תאורה נמוכה או במילים אחרות, מבוגר שלא רואה טוב בלילה הוא מקרה שכיח. עבור רבים, שינוי זה מתבטא בנהיגה לא בטוחה בשעות החשכה, קשיים בניווט במרחבים לא מוארים ואף חרדה מיציאה לילית. מצב זה אינו עיוורון מוחלט, אלא ירידה הדרגתית ביכולת ההסתגלות לחושך, דבר שעלול להשפיע משמעותית על העצמאות והתפקוד היומיומי.

למה ראיית לילה מתדרדרת עם השנים?

ראיית לילה מסתמכת בעיקר על תאי מוטות המצויים ברשתית, שתפקידם לזהות אור חלש. עם הגיל, מספר התאים הללו פוחת, עדשת העין מתעכרת, והאישון מתקשה להתרחב מספיק כדי לקלוט אור. בנוסף, ייצור הרודופסין – הפיגמנט האחראי לראייה בתנאי תאורה נמוכה – נפגע. לכן, אין פלא שרבים מהמבוגרים מדווחים שהם לא רואים טוב בלילה גם אם ראיית היום שלהם תקינה לחלוטין.

ככל שאנו מתבגרים, האישונים שלנו מתקשים להתרחב בתגובה לחושך – תהליך שנקרא "מדריאזיס". למשל, בגיל 20 האישון יכול להגיע ל־7 מ"מ, בעוד שבגיל 70 הוא בקושי עובר את ה־4.5 מ"מ. התוצאה היא פחות אור שנכנס לעין – ותחושה ברורה של "אני לא רואה טוב בלילה".

מספר מחלות הקשורות להזדקנות משפיעות ישירות על היכולת לראות בלילה:

  • קטרקט – העכרת העדשה מפחיתה את מעבר האור, במיוחד בחושך.
  • גלאוקומה – מחלה פוגעת בעצב הראייה ובשדה הראייה ההיקפי, מה שמחמיר את הקושי בהתמצאות בלילה.
  • רטיניטיס פיגמנטוזה – מחלה תורשתית המתבטאת בתחילה דווקא בירידה בראיית הלילה.
  • ניוון מקולרי גילי – פוגע בראייה המרכזית אך עלול להשפיע גם על היכולת להסתגל לחשכה.

אבחון מוקדם וטיפול נכון יכולים להאט את ההידרדרות ואף לשפר את איכות החיים.

האם ייתכן שמדובר בתסמין למצב רפואי רחב יותר?

כאשר מבוגרים מדווחים כי הם לא רואים טוב בלילה, חשוב לבדוק האם מדובר בסימפטום בודד או חלק מתמונה קלינית רחבה יותר. לעיתים הקושי בראיית לילה מהווה סימן מוקדם למחלות מערכתיות כמו סוכרת, אשר עלולה לפגוע בכלי הדם הזעירים ברשתית ולגרום לנוירופתיה ראייתית. גם יתר לחץ דם שאינו מאוזן לאורך זמן עלול לפגוע בזרימת הדם לעיניים. לכן, רופא עיניים מנוסה יפנה את המטופל לבירור מערכתי מלא – שכולל גם בדיקות דם, תפקוד כלייתי ואיזון סוכרתי – כדי לטפל בשורש הבעיה ולא רק בתסמין החזותי.

לא רק מחלות: גורמים נוספים המשפיעים על ראיית לילה

מעבר למחלות, ישנם גורמים נוספים שבגללם אנשים מדווחים כי הם לא רואים טוב בלילה:

  • שינויים הורמונליים או רמות סוכר גבוהות בדם.
  • שימוש בתרופות מסוימות הפוגעות בהרחבת האישון או בפעילות תאי הרשתית.
  • טעויות לא מתוקנות – אנשים רבים חווים ירידה בחדות הראייה בלילה, גם אם הם מרכיבים משקפי ראיה, במיוחד אם המרשם אינו מדויק או לא מותאם לתנאי תאורה נמוכה.

 

לא רואה טוב בלילה

 

אבחון מקצועי – הצעד הראשון לשיפור

רופא עיניים מבצע סדרת בדיקות הכוללות חדות ראייה בתנאים משתנים, בדיקות שדה ראייה והדמיות של הרשתית. בבדיקות אלה ניתן לגלות גם מחלות עיניים נסתרות וגם חסרים תזונתיים כמו חוסר בוויטמין A. לעיתים יתבצעו בדיקות דם להשלמת התמונה או הפנייה לאופטומטריסט לצורך עדכון מרשם הראייה.

הטיפול מותאם לגורם:

  • בקטרקט – ניתוח החלפת עדשה מחזיר את השקיפות לעין.
  • ברטיניטיס – ייתכן טיפול תזונתי מלווה במעקב הדוק.
  • טעויות – התאמה מדויקת של מרשם עוזרת מאוד, במיוחד אם נעשה שימוש בעדשות עם ציפוי אנטי־רפלקטיבי. במקרים כאלה מומלץ להיעזר ברשתות כמו אופטיסטור, המתמחות בפתרונות אופטיים לגיל השלישי ומתאימות את המשקפיים לצרכים מיוחדים כמו ראיית לילה.

כלים לשיפור

תרגילי עיניים פשוטים יכולים לסייע להפחתת עומס ולשיפור תפקוד כללי. דוגמאות לכך:

  • תרגול מיקוד בין מרחקים משתנים.
  • הנעת העיניים בכל הכיוונים.
  • מנוחה בעיניים עצומות עם כיסוי ידיים – להרפיה מלאה.

אומנם מדובר באמצעים משלימים, אך בשילוב עם טיפול רפואי הם תורמים לרווחה חזותית כללית.

גם הקפדה על תזונה עשירה בוויטמינים ונוגדי חמצון חיונית לבריאות הרשתית: ויטמין A, אומגה 3, לוטאין וזאקסנטין מצויים בגזר, ברוקולי, ביצים ודגים שומניים. שתייה מרובה, פעילות גופנית מתונה והפסקות יזומות מול מסכים – כל אלו משפרים את זרימת הדם לעיניים.

אמצעי עזר וטכנולוגיה – חידושים שעוזרים לראות בחשכה

למי שלא רואה טוב בלילה, קיימים היום פתרונות מגוונים:

  • משקפיים עם עדשות צהובות או כתומות להגברת ניגודיות.
  • עדשות מיוחדות נגד סנוור – יעילות במיוחד לנהיגה.
  • אפליקציות להגברת בהירות וחדות בתצוגת טלפון.
  • אמצעים אלקטרוניים כמו מצלמות תרמיות ועזרים דיגיטליים לנהיגה.
  • חיישני תאורה לבית שמופעלים אוטומטית עם רדת החשכה.

פתרונות אלה מותאמים לאנשים בגיל השלישי, כדי להבטיח בטיחות ועצמאות גם בשעות הערב והלילה.

מה אפשר לעשות בעצמכם?

  • ערכו בדיקות ראייה תקופתיות.
  • הקפידו על עדכון המשקפיים.
  • השתמשו בתאורה חזקה ובטוחה בבית.
  • הקפידו על תזונה בריאה והימנעו מעישון.
  • נהגו בזהירות ובחרו דרכים מוארות.

אל תתעלמו מהתחושה שאתם לא רואים טוב בלילה – זהו סימן שיש לטפל בו, לא להסתגל אליו.

לסיכום

אם לפעמים עוברת לכם המחשבה "וואו, אני לא רואה טוב בלילה", במיוחד בגיל השלישי, אין מדובר בגזירת גורל. בעיות רבות בראיית לילה ניתנות לזיהוי, טיפול ואף שיפור. בעזרת אבחון נכון, התאמת אמצעים מתקדמים, הקפדה על תזונה וביקורים סדירים אצל מומחים – אפשר להחזיר את הביטחון לפעילות גם בשעות החשכה.

 

המידע באתר הוא לא חוות דעת רפואית או המלצה רפואית מכל סוג שהוא, כדי לקבל את הטיפול המדויק לצורך הטיפול בבעיה יש לפנות לרופא ו/או למומחה בלבד.

נגישות