ברכת המזון – בנוסח אשכנז או עדות המזרח? הכול על נוסחיה השונים של הברכה

עם ישראל הוא עם נצח. בספר דברים כתוב: "לא תשכח מפי זרעו", הקב"ה מבטיח שלמרות שפזורת עם ישראל נפוצה לכל עבר בגלויות הרבות שחוותה, התורה לא תשתכח. אנו חוזים בקיום ההבטחה כבר בימינו, כאשר לאחר התנתקות רבת שנים של בני עדות המזרח ויהודי תימן מיהודי אשכנז, התורה והמנהגים נשארו כמות שהם למעט שינויים מינוריים. במאמר הבא נדון בשינויים השונים בברכת המזון בין הנוסחאות השונות, כאשר השלד, הוא אותו שלד בסיסי, עיקרי שלא השתנה במשך השנים.

השינויים בין נוסחאות התפילה בין העדות השונות

לאחר גירוש ספרד התפשט נוסח התפילה הספרדי בהרבה מיהודי ישראל כאשר היום מכנים את בני קהילות טורקיה, יוון, איראן, עיראק, סוריה, מצרים, מרוקו, אלג'יריה, לוב, הודו, מצרים ועוד – כבני קהילות ספרד.  טרם הגירוש המפורסם, הנוסח הספרדי היה שייך רק לבני ספרד, אולם עם התפזרות רבים מבני הקהילות, בשל הגירוש, הנוסח הספרדי הפך להיות הנוסח הקבוע של בני כל הקהילות אותן מנינו לעיל.

קהילות אשכנז כוללות את קהילות מערב אירופה ומדינות מזרח אירופה. נוסח האב של תפילת קהילות אשכנז זה כולל גם את נוסחאות אנגליה וצרפת. לנוסחאות אב אלו קיימות נוסחאות מורחבות ונוסחאות מורכבות לפי עדות וקהילות. כיום יש בידינו 11 נוסחי יסוד של נוסח התפילה בקהילות ישראל ועוד נוסחאות המהוות הרכבה של נוסחאות היסוד.

שינויי נוסחאות בזימון

קים הבדל בנוסח הזימון שקודם לברכת המזון כאשר בעדות המזרח מתחיל המזמן במילים: הַב לָן וְנִבְרִיךְ לְמַלְכָּא עִלָּאָה קַדִּישָׁא ועונים המסובים: שמים. וממשיך המזמן: בִּרְשׁוּת מַלְכָּא עִלָּאָה קַדִּישָׁא וברשותכם נְבָרֵךְ (בעשרה ויותר: אלהינו) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ. ועונים המסובים: בָּרוּךְ (אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ. וחוזר המזמן: בָּרוּךְ (בעשרה: אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ.

לעומת זאת, בנוסח האשכנזי מקובל שהמזמן פותח במילים: רַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ! והמסובים עונים לו: יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. המזמן חוזר וממשיך: יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בִּרְשׁוּת מְרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ (בעשרה: אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ. ועונים המסובים: בָּרוּךְ (בעשרה: אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ. וחוזר המזמן: בָּרוּךְ (בעשרה: אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ. כמו בנוסח עדות המזרח.

 

 

שינויים בברכות ברכת המזון

שינויים בין נוסחי ברכת המזון של עדות אשכנז, הנוסח הספרדי והתימני מתבטאים גם בברכות ברכת המזון כאשר עיקר התוכן שווה בין הנוסחים וקיימים רק שינויים והוספות קלים. כך לדוגמא בברכת המזון בנוסח עדות המזרח מוסיפים בברכת הזן את המילים: "וְשֻׁלְחָנוֹ עָרוּךְ לַכֹּל וְהִתְקִין מִחְיָה וּמָזוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא בְרַחֲמָיו וּבְרוֹב חֲסָדָיו כָּאָמוּר. פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ" וכן בברכות הרחמן ישנו נוסח ארוך ומפורט יותר מהנוסח המוזכר בברכת המזון של בני אשכנז.

שינויים בהוספות של ברכת המזון

בימים טובים, מועדים, ראשי חודשים ושבתות – מוסיפים ברכות לברכת המזון. גם בתוספות אלה קיימים שינויים קלים: כך נהוג להוסיף בעדות המזרח בתוספת "רצה" הנאמרת בשבת את המילים: "וְהֲגַם שֶׁאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ חָרְבַּן בֵּיתְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ לֹא שָׁכַחְנוּ". וכן בברכת "יעל ויבוא" נהגו בנוסח ספרדי להוסיף: " לְרַחֵם בּוֹ עָלֵינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵנוּ".

לסיכום,

מסירת התורה והמנהגים מדור לדור היא פלא ומופת. במהלך שנות קיום העולם נכחדו אומות רבות ואילו עמנו, עם התורה ממשיך לשרוד חרף רדיפות, גלויות והתבוללות. התורה גם היא נשמרת, אמת אחת אבסולוטית כשרק שינויי נוסחים קלים מפרידים בין נוסחי ברכת המזון של עדות ששנים חיו בנתק מוחלט, מה שמוכיח שוב כי: "תורת השם תמימה".

נגישות